יום שני, 31 באוקטובר 2016
יום ראשון, 9 באוקטובר 2016
והסיבה לכך היא תינוק קטן וחמוד בן שנה וחצי, שדורש בקבוק ויחס כל שעתיים בלילה.
בלילה האחרון החלטתי לעשות לסיפור הזה סוף!
ובפעם הבאה שהוא יבקש ויבכה אני אתעלם
והוא צרח וצרח וצרח...
עד שנשברתי וקמתי אליו.
בלול עמד ילד קטן עם פנים מלאות דמעות ונזלת והושיט לי ידיים קטנות,
והוא כולו מלוכלך ורטוב.
ובמבע אומלל אמר לי בשפה שרק אימהות יכולות להבין,
אמא בבקשה אני רטוב ומלוכלך תעשי משהו!
אז למרות העייפות והכעס על כך שהעירו אותי חיבקתי אותו חזק [עם הריח והנזלת],
ורחצתי וניקיתי וחיתלתי ונישקתי
והרגשתי שאני כל כך אוהבת את התינוק הצרחן הזה...
ועוד יומיים גם אנחנו נעמוד בבית הכנסת ונושיט זוג ידיים לאבאל'ה
ונצעק ונתחנן שירים וירחץ וינקה,
ואבא שבשמים באהבה האינסופית שיש רק לו,
יגיד בואי ילדה שלי את רוצה להיטהר ?
רוצה להתקרב?
אז הליכלוך לא מרתיע וגם הריח והסירחון של העבירות,
אני אנקה אותך וארחץ אותך,
איך אומר לנו הנביא:
"אם רחץ ד' את צואת בנות ציון"
מי זוכה למקלחת הזאת?
מי שמאמין בה!
רק להתפלל שנזכה---
רק לנסות לנצל את הימים האחרונים לפני ההחלטה הסופית---
רק להתחבר אליו ולשבור את כל המחיצות המפרידות בינינו!
גמר חתימה טובה לכולן!
הירשם ל-
רשומות (Atom)